הבלוג יוצא לפגרה

לאור מטלות שהצטברו, צבירת כוחות, סקאוטינג אחרי שחקנים במערב אפריקה ושלל תירוצים, הבלוג יוצא לפגרה.

קצרים על הסופ”ש #6

1. כתבות הצבע של ספורט1 וספורט2 - החומר נחמד, הנושאים יחסית מעניינים, אבל איך לעזעזאל הם בוחרים את עורכי המוזיקה הגרועים ביותר, והקריינים עם הקול המשעמם ביותר והכי מעצבן שיש. למה?!

2. יועד אלפרון – מי שכן מציל את הערוצים הללו משיממון ערוץ-אחדי, הוא יועד אלפרון, מאתר ‘וואלה!’, בתור הכתב הבריטי, פינדר. בין אם הוא מראיין את סהר מזרחי לגבי המנגל, או את משה דמאיו לגבי קבוצת רוכשים מאבו דאבי, הוא עושה הוא פשוט עושה את זה נכון. ואי אפשר לסיים בלי המשפט: guy luzon has succeded in many teams, such as maccabi petah tikva, and maccabi petah tikva.

3. ג’ידה – מי שלא ראה את ההחטאה שלו אתמול, צפוי לקבל אותו באיזה מייל FW מרגיז, לצד החטאות מזעזעות נוספות, עם מוזיקת האוס גרועה, וכתוביות איומות. מוות לכם אנשי FW. לטעמי, החמצה יותר גדולה מההחמצה של רוני רוזנטל, שנבחרה להחמצת המאה באנגליה.

4. איינשטיין ושירזי – אחרי שלל העקיצות ההדדיות, הפרומואים החביבים, הצורה בה הם משלימים אחד את השני, אי אפשר שלא לחשוד שרגע אחרי השריקה למחצית, והיציאה לפרסומות – אין איזה נשיקה חמה, וחיבוק מלטף, מעודד, ורגע אחרי שריקת הסיום, הם אוחזים יד ביד לכיוון הרכב, בחזרה לדירה שלהם שברחוב בוגרשוב, שעה לפני ששירזי יצעק ‘מאיר תרגע! מאיר תרגע!’ וסיגרייה תדלק. די לצחקק בשידור! די עם זה! כמה פעמים אפשר לשמוע את הקטע ששירזי מביע עמדה, איינשטיין מסכים, שירזי אומר משהו בסגנון ‘אתה מסכים איתי? עשיתי את היומית שלי’, ואז את איינשטיין מצחקק. די עם זה!

5. ברק יצחקי – אולי זה רק סמלי, אבל טוב לראות שברק יצחקי חוזר לעמדת המושיע של בית”ר, האלי אוחנה החדש, אחרי שהוא הוריד את התסרוקת הנובו-כדורגלנית המיותרת שגידל לעצמו.

6. דאריו  פרננדז – דאריו (או כמו שיורם את זוהר קוראים לו: דאא>ריו) אחד מהשחקנים הטובים שנחתו פה, אבל לא הגיע הזמן לשאול את השאלה, מתי הוא יוסיף בישולים ושערים לסטטיסטיקה האישית שלו, לפני שהוא יגמור כמו.. מקרייב?!

7. הדרבי של פ”ת – משחק מעולה – קורות, משקופים, מצבים, ואפילו לרגע, בזכות האווירה המדהימה, הצלחתי לשכוח שמדובר באצטדיון שהיה מבייש את עידן האבן. אם הבעיטה האדירה של אבו-חצירה היתה נכנסת, והוא היה מסיים מחזור שישי רצוף עם שער, אין לי ספק שבינואר הוא היה במכבי חיפה.

מה?!

 

ואני כבר חשבתי שיהיה פה קרב מוחות סטייל יריבות השחמט האגדית בין בובי פישר לבין בוריס ספסקי.

אם יש מקבילה ישראלית לפישר וספסקי, אני בטוח שרוני דורה ויובל נעים, הם האנשים:

..

וכן, הוצאתי את האלגוריה לבובי פישר מויקיפדיה. לכו תתנייקו.

5 מאמנים, 5 אנשים-שנראים-כמו-מוכרים-בשוק – התוספות

אחרי תוספות מעולות, החלטתי להעלות פוסט המשך ל5 מאמנים, 5 אנשים-שנראים-כמו-מוכרים-בשוק:

התוספות:

ג’סי ג’יימס - גיא לוזון, על שלל חולצות הארמאני ודה פוטה מדרה שלו, נראה כמו המוכר בבאסטה של הבגדים ה”לא מזוייפים. זה גנוב נשמה”

הבן של ג’ורדי קורייף – לופא קדוש, בתור איש השוק הוותיק שיודע איפה אפשר להשיג את המחירים הכי טובים ועם מי אין טעם להתמקח כי “עזוב, הוא בונקר, מקרה אבוד”

שוקו – מישל דיין – בעל בסטת משקפי השמש ושאר אקססוריז של הכל בדולר:”בוא אחי תראה איך יושב עליך המשקף רייבנד ,זה אורגינל מהקולקציית אביב-סתיו הכי חדשה”.

יאללה, עוד תוספות – ‘שי’? ‘דעה נשית’? איפה אתם?

שזרוע חורף #2

הפינה תבדוק כל פעם דמויות אחרות מעולם הכדורגל הישראלי,כאשר גיא עזורי, ואחיו התאום-בעל-הנטיות-ההומוסקסואליות-המוחצנות-בסגנון-אייטיז, גיי עזורי, יעזרו לנו לשפוט את אופי התמונה. בפעם הקודמת, בשזרוע חורף #1, דרק בואטנג וברק יצחקי הצליחו להרשים את הצמד גיא וגיי עזורי.

והפעם, איציק לוזון:

יש לנו הפעם בכיר במועדון כדורגל, גבר מצ’ואיסיטי, ביום רגיל, במחווה מאד… נשית. לצד החיוך הכובש והמקסים, ניתן אפילו להבחין בציפורניים המטופחות, אותן הוא מציג לראווה.

גיא, גיי – מה אתם אומרים?

*וואו!* איציק! גיי עזורי *ממש* התלהב ממך! ניתן אפילו להבחין בחיוך קטנטן מבעד לשפם האייטיז המטופח שלו! כל הכבוד.

אם יש לכם תמונות אחרות, אתם מוזמנים לשלוח לgadblogger@gmail.com, או לטקבק

תזכורת לכו-כולכם-להתנייק: תחרות כותרות-ספורט-מטופשות #4

היי, מה אתם יודעים? בקושי הגבתם לתחרות כותרות-ספורט-מטופשות #4 – ספיישל גליצ’ים!!! , אחרי שתחרויות קודמות סחפו עשרות טוקבקים.

 ספיישל. גליצ’ים. אנשים. יאללה! לגשת לפוסט ולטקבק

5 מאמנים, 5 אנשים-שנראים-כמו-מוכרים-בשוק

אחרי שבפעם הקודמת, מצאנו את 5 שחקנים, 5 האבי-נימני-הבא*, הפעם נחפש את חמשת המאמנים שנראים כמו מוכרים בשוק, איש איש והבסטה שלו.

 

אלי כהן (הפועל רעננה) – הבעל המבולבל של דוכן הפריטים הזולים וה’פשפשים’

גיא לוזון (בני יהודה) – בעל דוכן הפלאפל ששולט בשוק ביד רמה וגסה

אלי מחפוד (הפועל פתח תקווה) - מתקן הנעליים החביב בעל חוכמת החיים שבקצה השוק

מירו בן-שמעון (מובטל) – המובטל האיטי והמגושם של השוק, שמסתובב בין הדוכנים, ועוזר להם בכל מיני מטלות פיזיות

שמעון הדרי (מכבי אחי נצרת) – בעל דוכן הבשרים והדגים, שיורק על ערן קוליק כי הוא לא נתן לו את המשחק בין הפועל רעננה להפועל קרית שמונה.

 

יש לכם תיקונים? יש לכם מאמנים אחרים שנראים כמו מוכרים בשוק? טקבקו!

תקציר וידאו של המשחק בית”ר ירושלים נגד הפועל פתח תקווה (ספיישל לא-מצאתי-את-התקציר-אבל-יש-קליפ-של-בחורות-מתנשקות)

לא, לא מצאתי תקציר, אבל היי! במקום זה יש קליפ של בחורות מתנשקות

סיכום משחק: בית”ר ירושלים נגד הפועל פתח תקווה

1. דאריו פרננדס - הגעתי למסקנה שזה פשוט לא אנושי שיפילו אדם 59 פעם במשחק, והוא יקום כל פעם מחדש כמו עוף החול, כאילו כלום לא קרה. ואז, פתאום הבנתי – דאריו פרננדס עושה דרק שארפ. לא, לא ’דרק שארפ’ במובן של פעם בחודש-חודשיים הוא מתראיין לערוץ הספורט, אומר משהו באנגלית-עברית גרועה במיוחד (”שלום לכו-לם! חאג. שמייאה יזראל! חה חה”), וכולם צוחקים ונהנים (היי,הנה רעיון דרק! תלמד. עברית. אתה אזרח ישראל עם ותק של מאתיים שנה פה בארץ), אלא ‘דרק שארפ’ בקטע שהוא זורק את הרגל קדימה לסחוט עבירה (ביחד עם שלשה מרגיזה שגורמת לי לאבד שנים מהחיים). ולחשוב שפעם הערצתי אותך דאריו. ולחשוב שפעם הערצתי אותך! <רץ לחדר ונועל את עצמי> <בוכה על הכרית עד שאני נרדם>

2. זאב זלצר - למה אתה משרבב שפתיים, וממלמל, תוך כדי שאתה כותב משהו לעצמך? את ילדה בת שש-עשרה שכותבת יומן?! מה זה הדבר הזה?! מה?! מביך… <שם לעצמי תזכורת לקפל את הפינה בדף יומן המייקל לואיס שלי, ולרשום ‘סוד כמוס’ בקשר לזה ש’זאביק הוא כזה חתיך הורס שיואו’ ובקשר לזה שיוני החתיך של הכיתה צחק על הגשר שלי>

3. 140 מיליון שקל – מאז המשחק אני מסתובב בבית, וממלמל את מספר הקסם הזה, שאיציק זוהר הצליח להשחיל פעם.. פעמיים.. ארבע פעמים במהלך השידור. חלאס, הבנו את הרעיון של קבוצה גדולה עם תקציב גדול, שמציגה משחק נרפה מול קבוצה קטנה עם תקציב קטן. אני בטוח שהמקום היחיד בעולם, שקבוצה גדולה לא מנצחת קבוצה קטנה, זה פה בארץ.

4. אלי מחפוד – מאמן טוב, שהעמיד קבוצה שכיף לראות אבל.. למה השיק של הקבצן? מצטרף לאלי כהן, המאמן שמתרוצץ בין קבוצות בליגה הלאומית (…ולא אלי כהן המאמן שנזרק בין קבוצות ליגת העל), לפוסט שאני אפרסם בקרוב: 5 מאמנים, 5 אנשים-שדומים-לקבצנים.

5. מהשידור-לא נגענו (ע”ש ‘שי’):

יורם ארבל: “בית”ר יוצאת עם השיניים קדימה”.

איציק זוהר (על קאלה): “חור? חור באוזון יש לו שם”.

תחרות כותרות-ספורט-מטופשות #4 – ספיישל גליצ’ים!!!

אחרי שבפעם הקודמת, ניצחה הכותרת “ארונה קודש” (שתיארה את המשחק המצויין של ארונה קונה בגמר גביע בנדל), הפעם- ספיישל גליצ’ים!!! על פי תיאור ארוע פשוט, אתם תצטרכו לתת כמה שורות מנופחות ולאו דווקא קשורות למה שקרה באמת, של דיבור-ילדותי-על-סף-פיגור-שכלי-שמתאר-את-האירוע-הרכילותי-הלא-מעניין (נו, בסגנון אתר ONE)

התיאור הזוכה יקבל פרסום משלה בבלוג, כולל תמונות

האירוע, בכיכובו של ראובן עובד (מבחן הכלום #3):

ראובן עובד הלך ברחוב, פגש את אשתו של רוני מאנה, ג’ני צ’רוואני, ושאל אותה מה השעה.

(גליץ’ לדוגמא: ‘ושלום שלום לקורא רובן!!!!! ראובן עובד, נטול, הסתובב בלילה אחרי מסיבה במועדון ה…’)

אז… האם אתה חושב שאתה מסוגל להיות תת-רמה-של-עיתונאי-ספורט? 

טקבקו! אין צורך בהרשמה לאתר

סיכום משחק: ישראל נגד לטביה (מאת ‘שי’)

למה אני?

כרטיס ב – 10  ש”ח לא השאירו  לאופניק ברירה אלא למהר וללכת למשחק הנבחרת הצעירה.

הוטלה עלי המשימה – לצפות ולסכם את המשחק. מילא לסכם, אבל למה לחייב אותי לראות?

במקום להתענג על לונדון וקירשנבאום- בהיתי בקינן ובן חיים, במקום “קונילמל בקהיר” קיבלתי את “כיאל בריגה”.

 

קלמי סבן

מטעה ומבלבל:

מצד אחד – מהיר (יחסית, לפעמים, אולי), חותך נהדר באלכסון, לפעמים גם הולך לו בפעולות ההגנתיות.

מצד שני – המסירה (?) האחרונה: אומרים שאין מגן ישראלי שיודע להרים תוך כדי ריצה,אבל בטוח יש איפשהו מגן שיודע להרים תוך כדי… עמידה?! (אולי בכל זאת קוזוקין? זיו?? פליקס חלפון???)

 

השידור

שלמה שרף – מתעקש פעם בכל מחצית לפרשן תוך כדי הקרנת פרסומת. פעם אחת… פעם שנייה… מה נסגר???

 

שלמה שרף בשאלה מאוד נוקבת – “למה לא עשית חילוף ב – 3-4 הדקות האחרונות”

קשטן בתגובה מפתיעה – “הייתה כוונה לעשות חילוף אבל הכדור היה בשדה המשחק”

 

רמי ווייץ מצטרף ללוזריות הלאומית ומפרגן לתיקו – “תוצאה סבירה. לא קרה שום דבר”

נו באמת… לא קרה פה שום דבר מאז 1972, וזו בדיוק הבעיה!

 

סוף הקמפיין?

נתחיל מהסוף? איכס. או כמו שאופניק סימס “איכככככככ”… (אולי הוא התכוון לתמונה של ראובן עובד במבחן הכלום? מבחן הכלום #3)

אתה רוצה לעלות למונדיאל? אתה חייב לנצח משחקי חוץ. אתה חייב לשכנע במשחקים מול נבחרות בדרג הזה. אין “מגיע” בכדורגל? יש “מגיע” בכדורגל! מגיע לקשטן ושות’ על ספיגת השיויון. כמה אפשר להתבסס על הברקה של בניון ו/או על אלילת מזל ו/או על אמונה שהיריבה גם חלשה וגם טיפשה. בסוף הסטטיסטיקה תתיישר נגדך.  “משחק נטול מעוף” (אני בטוח שחיים ברעם אמר את זה פעם, רק עם הגייה מרגיזה של האות ש’) של נבחרת בינונית מאוד ועדיפה מול נבחרת בלי כשרון ועם יומרות כמו אלו של משה סיני בנבחרת ישראל, מה שמביא אותנו לנקודה הבאה…

 

משה סיני

…ממבט על מתחיל להיות מאוד דומה בצורה מטרידה לדרור קשטן

 

 

אור / חושך

אור – אליניב ברדה – חד, מהיר, שדרג עצמו בצורה משמעותית בשנה האחרונה.

חושך – שיפוט, כיאל (מישהו יכול להסביר?), השידור (מה חדש?), קשטן, סיני, לוזון, האופטימיות הלא ברורה של איווניר, גברי לוי בתלבושת מסורתית, ליאור ז’אן, ההרמות של סבן, המבט הנוקב של בן דיין, החיוך של שטראובר, מפלגת הגמלאים, כנסת ישראל, דני קושמרו מעביר לפרסומות, הגבה של משה נוסבאום, “שישי סוף”…. נסחפתי…סליחה.

 מטרות (5 מטרות: ישראל נגד לטביה) 

לא שמרנו על שער נקי, הדבר הכי קרוב ללהבין מה משה סיני עושה בנבחרת, זה לנסות להיות כפיל של קשטן, מאור בוזגלו שיחק 27 שניות, ולא רק שלא נצחנו, אלא גם מיהרתי לראות את ישראל הצעירה מפסידה.

לא עמדנו במטרות

עדכון ליגה הזויה #2 – ספיישל ישראל לטביה

אחרי שבפעם הקודמת, בעדכון ליגה-הזויה #1, בחנו את הליגה הג’מאייקנית, נעבור על הליגה הלטבית, לקראת משחק הנבחרת.

מדובר בליגה בת 10 קבוצות, כשלאחר 2 סיבובים, נערך פלייאוף בין 6 המקומות הראשונים, ופלייאוף בין 4 המקומות האחרונים.

סקונטו ריגה, האלופה הנצחית, מפגרת במעט אחרי ונטספילס, כשדינאבורג עדיין לא איבדה תקווה, שזה דבר שאי אפשר להגיד על אולימפס ובלזמה שכנראה ירדו בתום העונה לליגה הלטבית השניה, שהיא, כידוע, חלשה רק במעט מהסריה A האיטלקית.

1.FK Ventspils             18  12  4  2  33- 6  40
2.Skonto FC (Rīga)         18  11  3  4  28-19  36
3.Dinaburg FC (Daugavpils) 18   9  5  4  22-13  32
4.FK Rīga                  18   9  3  6  28-27  30
5.SK Liepājas Metalurgs    18   7  9  2  27-17  30
6.FC Daugava (Daugavpils)  18   6  6  6  27-22  24
- – - – - – - – - – - – - – - – - – - – - – - – - -
7.FK Vindava (Ventspils)   18   4  5  9  14-27  17
8.FK Jūrmala               18   3  7  8  15-27  16
9.SK Blāzma (Rēzekne)      18   2  4 12   8-26  10
10.JFK Olimps/ASK (Rīga)    18   1  6 11  12-30   9

רוצים עדכון על הליגה הגאבונית? רוצים לבדוק מה המצב בליגה הקוסטה-ריקנית? טקבקו

 

5 מטרות: ישראל נגד לטביה

1. בדומה לבניון, לקוות שורפקובסקיס, כוכב הנבחרת הלטבית, לא ישחק עקב הפציעה. בשונה מבניון, ורפקובסקיס כנראה כן יכול לתרום לבנחרת שלו, ככה שכמו ארז טל - זה יהיה עדיף אם לא נראה אותם מחר בערב.

2. לשמור על שער נקי – כי קשה לי לראות אותנו חוזרים שוב מבור עמוק במשחק חוץ. די, כמה שערי דרדל’ה-מחמש-מטר-לפינה-הרחוקה עוד אפשר להבקיע? נו, כנראה שהרבה, אבל בחייאת, מי לא רוצה שקשטן ינצח שוב ב חוּס או כוּס??? #2 בצורה ראוייה בפעם הבאה?

3. די. נמאס. הגיע הזמן שנבין אחת ולתמיד מה משה סיני עושה על הספסל של הנבחרת הלאומית, בנוסף ל”לזכור מה התחנה של הטלוויזיה באוטובוס כך שהטלוויזיה תראה את ה – DVD” (התפקידים של משה סיני בנבחרת (מאת ‘שי’)) 

4. מאור בוגזלו – במידה ובניון באמת יהיה פצוע ולא ישותף (אמן אמן אמן), לתת את משחק חייו, ולהוכיח לכולם שהוא לא רק שחקן של אבא (דו קרב #1 – הורים מבאסים), אלא גם כוכב אמיתי. … נו, בקיצור, שנפסיק להתלקק אחרי יוסי בניון כל משחק, ושנזכה פעם אחת לכותרת בסגנון ‘מבחן בוזגלו’ בתחרות הכותרות הבאה (תחרות כותרות-ספורט-מטופשות #3).

5. בשורה התחתונה -  ידה ידה ידה לנצח את המשחק, למהר להעביר ערוץ בשעה 20:00 למשחק של הנבחרת הצעירה, ולשכוח שלפני חצי שעה עוד ראיתם את דקל קינן מנסה לרוץ במהירות החושך אחרי ורפקובסקיס, ואת טל בן חיים עושה את אחד מהכדרורים המאולתרים שלו שנראים כמו הילד בשכונה שתמיד עומד בשער, עד שאחד הערסים החליף אותו כי הוא התעייף/רוצה לעשן/רוצה להתקבל לסדרת ריאליטי בתור הערס עם חוכמת הרחוב שכולם לומדים לאהוב, למרות שהוא בטח בן זונה בחיים האמיתיים.

חחח אגב, ישראל לטביה וכאלה, כן? (לא, לא באמת) הידעתם שאפשר להרשם לקבל עדכון, אחת ליום, לגבי פוסטים חדשים? ההרשמה פשוטה: Subscribe to Ufnik plus LIVE by Email

דעה נשית – פצוע או מתחזה?

 

יוסי בניון – האם הוא באמת שחקן אלילי שעולה למגרש למרות פציעותיו הממושכות ומתעלה על עצמו  מבקיע ומוביל את הנבחרת או שמא מדובר בשחקן כדורגל בינוני  ששיחק לו הכדור (המזל) והגיע לאן שהוא הגיע בלי ששמנו לב כשדרכו רצופה פציעות ואנחנו כרגיל אוהבים לראות כוכבים עולים ונוטים לסלוח מהר לילד מבאר שבע.

 

ההובלה של הנבחרת גדולה עליו או שמא הוא באמת יודע שפשוט אין לאן להוביל את הנבחרת???

 

הכרוניקה של הפציעות כבר מוגזמת.  ולמרות זאת הוא לא יוותר על המשחק??? המשאית עם הצל”שים מגיעה כל יום שישי בין 12:00 ל 13:00. מתי יהיה לנו האומץ לוותר עליו? אולי כדאי לתת למאור בוזגלו את הקרדיט. אבא ואמא בכל זאת באו לראות את הילד מחולל ניסים. נבחרת ישראל תעלה על הדשא כאשר כולם מחלימים/החלימו מפציעותיהם. (נשמע כמו מחזה מאת מולייר – ‘החולה המדומה’)

 

לא נעים לקרא על נבחרת שנשמעת כמו הנבחרת של המרכז הגריאטרי הסמוך. ההתעסקות הזו בתחלואה בפציעות היא כהכנה לנפילה, (מה נפילה? צניחה חופשית) וריפוד הקרקע לקראת החזרה לארץ אחרי הפסד או תיקו. מה שלא יהיה רק שמשחק יקבל קצב אחר. אוליי כדאי להעביר את השערים לקווי הרוחב של המגרש, (סתם הצעה).אפשר להשאיר את השחקנים לשבת על הספסל ולתת לשוערים לשחק סטנגא.  גם ככה אוואט בקושי נגע בכדור בלוקסמבורג.

 

אה לא, בעצם בבעיטת קרן בדקה ה 73 הכדור הגיע לרגליים שלו.

אל אל ישראל….