סיכום משחק: ישראל נגד מולדובה

מולדובה - ישראל 2-1, 10 ספטמבר, 2008

1. טל בן חיים – 2 מתוך 2 זה הישג לא רע. 2 משחקים, ו2 שגיאות קריטיות שעולות בשער. ולא סתם שער, אלא שער של שחקן מולדבי שנראה כמו ביקר מהחבובות. אני יודע, לא דומים כמו עמרי כספי והבסיסט של הגורילז (אבל… אבל זה לא אותו אדם?! #3 ), אבל גם זה משהו

2. לפני שנה וחצי עברתי דירה, ועל הריהוט היה אמון נגר נחמד, כבד משקל, בא בימים וטוב לב בשם יונה. במידה ויונה הנגר היה עובד מעט על הרמה בנגיעה, היה סיכוי  שהוא היה מוצלח קצת יותר מקוזוקין. וואו. אני יודע שאני לא מחדש, ושיש אנשים שיצליחו לרדת על הבחור הסימפטי (?) והציורי (?)  יותר טוב ממני, אבל וואו.

3. יוסי בניון - למרות היכולת היחסית טובה, הוא תמיד איכשהו יצליח לעורר אנטגוניזם מבחינתי בכל מה שקשור בהופעות שלו בנבחרת. דריבל מיותר פה, עקב יומרני שם, ובעיקר התחושה החיים-רביבואית שהוא פשוט נותן יותר בקבוצה שהוא משחק בה בחו”ל.

4. מדי כדורגל כושלים - אחרי חצי שעה של משחק, התכוונתי לכתוב שנבחרת ישראל (adidas) הפסידה לקבוצה שהמדים הליצניים-משהו שלה תפורים (?) ע”י חברה בשם JOMA, שהיא כידוע הליגה השלישית של מדי הכדורגל, ביחד עם Derby. אחרי כמה דקות, הבנתי עד כמה החמאתי לנבחרת מולדובה, כי הם לבושים ב*חיקוי* לJOMA – חברה בשם JAKO. <אנחה>

5. ‘מדד הזפזופים’ על שם ארז הליטאי – האמת? כמעט ולא, כנראה בזכות הפתיחה המביכה של נבחרת ישראל. פרט ל2-3 זיפזופים ל’יפה והחנון’, לטובת צפיה ביואב.  מה שכן, מפעם לפעם, מפרומו לפרומו,  אני מקווה שויקה פינקלשטיין תצליח סוף סוף להרוג את גלית גיאת עם חרב הלייטסייבר שלה. כן, אני חנון.

בדיקת המטרות שהצבנו,(5 מטרות: ישראל נגד מולדובה), בקצרה:

השם היחיד שזכרתי הוא פיסוצ’יאק (רק בגלל שהוא הזכיר לי את ביקר מהחבובות), בעטנו יחסית הרבה פעמים למסגרת, בן סהר כמעט נהרג, הניצחון היה רחוק מלשכנע, ומצטער אקסן, לא יצא לי לראות ‘היפה והחנון’.

לא עמדנו במטרות.