1. כתבות הצבע של ספורט1 וספורט2 - החומר נחמד, הנושאים יחסית מעניינים, אבל איך לעזעזאל הם בוחרים את עורכי המוזיקה הגרועים ביותר, והקריינים עם הקול המשעמם ביותר והכי מעצבן שיש. למה?!
2. יועד אלפרון – מי שכן מציל את הערוצים הללו משיממון ערוץ-אחדי, הוא יועד אלפרון, מאתר 'וואלה!', בתור הכתב הבריטי, פינדר. בין אם הוא מראיין את סהר מזרחי לגבי המנגל, או את משה דמאיו לגבי קבוצת רוכשים מאבו דאבי, הוא עושה הוא פשוט עושה את זה נכון. ואי אפשר לסיים בלי המשפט: guy luzon has succeded in many teams, such as maccabi petah tikva, and maccabi petah tikva.
3. ג'ידה – מי שלא ראה את ההחטאה שלו אתמול, צפוי לקבל אותו באיזה מייל FW מרגיז, לצד החטאות מזעזעות נוספות, עם מוזיקת האוס גרועה, וכתוביות איומות. מוות לכם אנשי FW. לטעמי, החמצה יותר גדולה מההחמצה של רוני רוזנטל, שנבחרה להחמצת המאה באנגליה.
4. איינשטיין ושירזי – אחרי שלל העקיצות ההדדיות, הפרומואים החביבים, הצורה בה הם משלימים אחד את השני, אי אפשר שלא לחשוד שרגע אחרי השריקה למחצית, והיציאה לפרסומות – אין איזה נשיקה חמה, וחיבוק מלטף, מעודד, ורגע אחרי שריקת הסיום, הם אוחזים יד ביד לכיוון הרכב, בחזרה לדירה שלהם שברחוב בוגרשוב, שעה לפני ששירזי יצעק 'מאיר תרגע! מאיר תרגע!' וסיגרייה תדלק. די לצחקק בשידור! די עם זה! כמה פעמים אפשר לשמוע את הקטע ששירזי מביע עמדה, איינשטיין מסכים, שירזי אומר משהו בסגנון 'אתה מסכים איתי? עשיתי את היומית שלי', ואז את איינשטיין מצחקק. די עם זה!
5. ברק יצחקי – אולי זה רק סמלי, אבל טוב לראות שברק יצחקי חוזר לעמדת המושיע של בית"ר, האלי אוחנה החדש, אחרי שהוא הוריד את התסרוקת הנובו-כדורגלנית המיותרת שגידל לעצמו.
6. דאריו פרננדז – דאריו (או כמו שיורם את זוהר קוראים לו: דאא>ריו) אחד מהשחקנים הטובים שנחתו פה, אבל לא הגיע הזמן לשאול את השאלה, מתי הוא יוסיף בישולים ושערים לסטטיסטיקה האישית שלו, לפני שהוא יגמור כמו.. מקרייב?!
7. הדרבי של פ"ת – משחק מעולה – קורות, משקופים, מצבים, ואפילו לרגע, בזכות האווירה המדהימה, הצלחתי לשכוח שמדובר באצטדיון שהיה מבייש את עידן האבן. אם הבעיטה האדירה של אבו-חצירה היתה נכנסת, והוא היה מסיים מחזור שישי רצוף עם שער, אין לי ספק שבינואר הוא היה במכבי חיפה.
נמצא תחת: קצרים על הסופ"ש | מתויג: איב ג'ידה, ברק יצחקי, יועד אלפרון, מאיר איינשטיין, ניצן שירזי
צ'וקול – דווקא אחרי שעשה קולות של כשרון נדיר בעמדת המגן השמאלי (מהירות, בעיטה חזקה, הרמה תוך כדי תנועה וכדומה) נראה קפוא משהו מול ברוכיאן שניצל את זה.
ברוכיאן – לא תמיד מועיל, כנראה שלא ממש מנהיג, לוקה בכמה אלמנטים – אבל סוף סוף שחקן שאפשר באמת להתענג מנגיעות מסויימות שלו בכדור.
יוסי מזרחי – לא קצת שכחנו אותו במאמנים שנראים כמו מוכרים בשוק?
יוסי מזרחי – "סינטה ב – 90 ש'ח לקילו!", המודאג תמיד מהשינוי בעמדת ראש העיר שיוביל לשינוי במצב רוחו של ראש אגף ארנונה לשלטים וחריטות בעירייה, שיתמחר גם את חלקו הלא טקסטואלי של שלט האיטליז (כן. תמונה אדומה מהבהבת של פרה).
מאמנים, בכלל – בכל מקרה, עושה רושם שאין באמת למאמן יותר מדי תפקיד בכדורגל הישראלי למעט חילופים נכונים שגם ככה לא רואים יותר מדי (היו כמה הברקות לאחרונה, חלקן של עטר, חלקן של קשטן בנבחרת – אבל לא משהו שאי אפשר לייחס אותו לטעות סטטיסטית). כל הקבוצות משחקות פחות או יותר אותו דבר – שזה אומר – …. ניחשתם נכון – שעמום.
קבוצה שיודעת לחבר יותר מ – 2 פסים עם חלוץ שבאמת באמת קלט את כיוון השער – בד"כ מנצחת.
ורמוט – יש מצב שסוף סוף יתקדם מעמדת השחקן-הכשרוני-שיגמור-בגיל-34-כמו-אלי-אברבנל למשהו קצת מעניין? נמתין כמה שבועות. בינתיים – נראה לא רע…